עמית הלפרין / רסיסים של לילה |
ובעינייך הדמעות מנצנצות
כולם הלכו לישון מזמן
רק בראשך מחשבות מתרוצצות
אי שקט מציף את עולמך
וזלגו כבר מזמן הדמעות
מרגישה ריקה מבפנים
ובחוץ מתקלפות השכבות
את שוכבת בשקט, בדממה
לא אומרת דבר, לא מוציאה מילה
את שוכבת בוכה, מרגישה מיותרת
לא אחת מכולם, לא מיוחדת
רציתי רק להגיד לך קרן אור שלי
שיש מישהו בעולם שאוהב רק אותך
והמישהו הזה הוא אני
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|