|
מושית קמה בבוקר הראשון
ופנתה אל הוילון
ושרטה אותו חתך עמוק
ובאה הילדה
על מושית היא כעסה
מהחדר היא יצאה
מי מהן זאת לא נדע.
יש כפילות באויר
והים מבולבל
השביתה מתמשכת
אנחנו עוד שם
מושית בשעון מסתכלת
מה השעה
שאלה די קשה
גם בים יש כפילות.
איך כל שיר שנכתב בדקה ארוכה
כבר לא שווה הרבה
והמלים שלי גם לא שוות לך יותר
מושית בכאבים
החתולים לה מציקים
אני יודעת שהן כן
אז תקראו לי משונה
אז מה? |
|
|
הכי מגניב להיות
ילד במשפחה
חרדית כי ככה
תמיד אפשר לעשות
ערמת ילדים מבלי
לחפש יותר מדי.
ק. מרכוס בן
יחיד למשפחה של
ג'ירפות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.