פעם חלמתי שאני בהריון המחזור שלי איחר וכל היום בביה"ס הייתי
מוטרדת ועצבנית.
ניר לא שם לב, הוא אפילו לא אמר לי שלום בבוקר ובשעור פיסיקה
לא דבר איתי בכלל,
אפילו שישבתי לידו.
נתי דווקא שאל אותי אם אני חולה ואמרתי לו שאני סתם עייפה ושלא
הצלחתי לישון בלילה.
הוא לא אמר לי כלום.
בערב ניר התקשר אלי ושאל אם הוא יכול לבוא, אמרתי לו שכן אבל
לא מאוחר מדי, הוא אמר שהוא יבוא ב 11.
ב 1 הוא דפק בדלת, הלכנו לחדר שלי.
ב 2 הוא הלך הביתה, ואני נשארתי לבד והלכתי לישון.
בבוקר נסעתי לחיפה, קניתי שם את הבדיקה להריון בסופרפארם, היא
הייתה חיובית.
ביום שיש הלכתי למסיבה של השכבה. ניר לא רצה לדבר איתי, הוא
עשן נרגילה ואמר שהוא מדוכא ושאין לו כוח. הלכתי לטייל עם
נתי.
עצרנו ליד איזה בית, הוא אמר לי שהוא כבר הרבה זמן חושב עלי
ושהוא אוהב אותי. חייכתי ואמרתי לו שאני מצטערת אבל אני לא
מרגישה ככה, חזרנו למסיבה.
ביום ראשון בביה"ס דברתי עם ניר, סיפרתי לו. הוא לא אמר כלום.
פתאום הרגשתי את הגוש הזה בגרון שיש כשעומדים לבכות, לא רציתי
לבכות,
אבל בכיתי.
הוא חבק אותי, אמר שיהיה בסדר, ואני בכיתי.
ביום שני ניר לא אמר לי שלום בבוקר הוא התעלם ממני כל היום
אפילו שישבתי לידו בשיעור פיזיקה.
ואז התעוררתי, ואמרתי לו שהוא צריך ללכת. כבר מאוחר.