רותי רוזן / מועקה ואושר |
מה לך כי תשב כאן?
צא אל הדרך, אושר יקר
צא ופנה לי מקום.
ענה האושר למועקה,
אני כאן זמני,
זמני הוא קצר.
באתי לרגע ומיד אעזוב.
את גדולה וחזקה,
ואני אורח לא קרוי
אני לא ממש רצוי.
ובכל זאת,
ישבתי כאן כמה רגעים,
החלפתי שמש יומיומית בצל.
צחקה המועקה.
הצל הזה, אושר יקר,
הוא אני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|