|
שוב העורב אומר לי
לירות במורה שלי
ושוב אני אומר,
ומנסה שוב לשקר
שאני לא רוצה
זה יכול רק להזיק לו.
והוא רק אומר לי
לקחת ת'רובה
והסוף ידוע
הסיפור כולו מוכר
הכול כבר פורסם בעיתון הזר.
שנער מתוסבך
ירה במורה שלו
והאשים את העורב שלו
בהכול.
ושוב אני מרים את
משקולת הברזל
ושוב אני דופק אותה
בראש של השומר
זה לא אני, זה העורב שלי
הוא זה שאמר לי
לתת בראש של
אדון מרלי. |
|
|
אילו הייתי
לוקחת חלק
בקלישאה
קולנועית, הייתי
דואגת להיפטר
מקצף האמבט
כשכוסיות כמוני
עם המרטיני
עושות אמבטיה.
אבל זה לא משנה,
גם ככה אין לי
קצף אמבט.
זאטוטה
פסיכודלית,
כוסית כוסית,
אבל לא קלישאה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.