|
שיר מספר 227 היה יפה בשביל כולם
אבל טוב רק בשביל עצמי.
הסיבה שלי להרגיש טוב עם עצמי איננה שאני שונה מאחרים
אלא שאני אינני רכיב בעיסה הדביקה שמרכיבים כל השאר.
אין לי הערכה לאהבה של תכונות מולדות
הייתי רוצה שיאהבו אותי בגלל היצירה שלי, שהם חיי
לא בגלל היצירה של אלוהים, שהיא אני. |
|
|
תמיד כשבלונדה
בהלם מתווכחת עם
חבר שלה ואני
מנסה להתערב,
היא מתעצבנת
ואומרת לי "לך
שב בלול."
אבל אני לא רוצה
לשבת בלול!
הם לא אוהבים
אותי שם!
אני אפרוח ורוד,
קיבינימט!
אפרוח ורוד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.