חן מורן / שנינו לאור הנר |
שקועה בנפשך הכובשת,
טובעת בים אהבתך,
ידי מלטפת את ידך,
צמרמורת נעימה בגבי.
אשכח את עברי,
אין עתיד,
רק שנינו, כעת, יחדיו,
ושלהבת נר מפזרת את חומה.
העלבות שהטחנו נעלמו כלא היו,
סימנים כחולים מוסווים בעור,
רק לחישה רכה באוזני,
לחישה שהיא כל עולמי.
גוף נוגע בגוף,
עין מביטה בעין,
פתאום השפתיים נפגשות,
והתשוקה פורצת.
זעקה יחידה מפלחת את האוויר,
ואני שלך, לנצח.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|