למוריה מור
יא מניאק!
יא זונה!
מזל שאת מקומך
אני מפנה!
איך שאני רואה אותך,
בא לי להקיא,
וזה בגלל שאותך,
אני שונאת הכי!
אתה גורם לי לצרוח,
מתוך אימה וכאב,
אתה גורם לי לבכות,
כי שברת לי את הלב!
אתה גורם לי ללעוג,
עליך,
כשאני עומדת,
מלפניך,
כי מבחינתי אתה בזוי,
ואתה לא שווה אף בחורה,
ומזל שתקופתי איתך,
כבר עברה!
אתה יודע רק לנצל,
לגעת, לרצות וגם ליילל,
ואחרי זה לזרוק מביתך,
כי מה לעזאזל אני בשבילך?
ואני רק מקווה,
שיהיה משהו
אחרי התאווה,
אולי פעם,
אולי במלניום הבא,
אני אהיה פיצוי
לנפשך,
ואז תוכל לאהוב אותי חזק,
בלבבך,
באותה חוזקה שאני
שונאת
אותך. |
