נטע מילים / עוף לא צייץ |
שהעפלנו
וצנחנו,
את זה אני זוכרת:
איך נגעת בפנים
בקצות אצבעות,
כריות איתנות,
איך שקעת פנימה.
ואני ידעתי,
זה השלם.
ואני ידעתי,
יותר מזה-
אין.
ואני ידעתי,
זה יעלם.
כי זו
הרוח המרחפת
על פני המים,
ואנחנו,
רק בני אדם,
לא נוכל להכיל
יותר מהרף עין.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|