קראנצ'ה דניאל / משחק מטופש |
בין שבילי רגשותיי
בין רחובות נפשי
ואני, עדיין בתוכי ער.
בין בכי לבכי
מדליק לעצמי נר
מיום ליום
אני כואב יותר.
מי יפריד ביני ובין הפחד
שעוטף אותי
כמו שמיכת נוצות
בחורף קר.
בתוך הסדקים שנפערו בי
מתוך הכאב הנורא
מתחילים הרסיסים
לעוף מתוכי
כמו מתוך פצצה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|