מתעורר...
מתפורר כמו שכבות של טיח
מעל הקיר הישן
אבד עליו הקלח או איבד עניין
מפר את השקט, ולא מאוזן

ובדרכים הישנות כבר אין תנועה

כאילו נעצר במקום והזרימה בחוץ, מסביב
לא עוצר
יעבור עוד ערב, עוד חורף, עוד אביב ,
יעבור עוד זמן
מתקלף,
מתחלף מצבע לבן
מתעמעם האור שעיניים סינוור
ודפיקות של לב שנקש כמקל לעיוור

אין עוד הגנה
אין הגדרה או שם למקום
ואין מילים למלא את הואקום
היום

בלי הסבר בלי שליטה
זיכרון של תינוק מתנחם במיטה
בסמרטוט של שמיכה
מקווה לאמפטיה ותמיכה
יונק אגודל בפה מגודל
מחכה שיגדל...
בטחון לא היה לו
אבל הרבה היו מלחמות
עוד לבטח יהיו
נשברות בו חומות
ללא הגנה
מתפורר כמו טיח
מתעורר...