בקבוקי וודקה ריקים בכל פינה, אנשים שיכורים שכובים על השולחן
וברחבי החדר כולו.
שניים מהם, היחידים שעוד נמצאים בהכרה משחקים להם להנאתם.
"אלף..."
"די"
"רייש"
"ראשון"
"אוקי, נעביר את זה לראשון"

למחרת פורסם בעמודים הראשונים של כל העיתונים: "בישיבת ממשלה
מרתונית הוחלט אתמול על העברת חוות הגז מפי גלילות לראשון
לציון, תושבי העיר החלו בשביתה כללית במחאה על ההחלטה ואיימו
להחריף את המאבק עם ההחלטה לא תבוטל".
כעבור יומיים בלבד המחאה פסקה, בנסיבות טראגיות ביותר, גל
נוראי של פיגועים התחולל ברחבי הארץ כולה. "קפיצת מדרגה, זינוק
בעלייה אפילו" אמר הרמטכ"ל במסיבת עיתונאים מיוחדת שערכה
הממשלה. "הקבינט הבטחוני יכונס היום לישיבת חירום מיוחדת על
מנת להחליט על תגובה ציונית הולמת", נאמר במסיבה.

"ברוכים הבאים לגלגל המחוסל, והמועמדים היום: יאסר עראפת, ראש
הרשות הפלשתינאית והאחראי הישיר לפרוץ האינתיפדה. אחמד יאסין,
מנהיגה הרוחני של החמאס הנותן אסמכתה דתית אסלאמית לביצוע
פיגועי ההתאבדות. המהנדס 2, האחראי לעשרות מעבדות נפץ ברחבי
הגדה שמתוכם יצאו עשרות  מפגעים. וזוהיר בהלול, כי גם הוא ערבי
מסריח. ונתחיל בהגרלה, האם יהיה זה אחמד יאסין? או אולי
המהנדס?  לא גבירותי ורבותי, המנצח של היום הוא לא אחר מאשר
הראיס יאסר עראפת".

עוד באותו היום התקבלה ההוראה, למחרת כבר פורסם בכל העיתונים:
"יושב ראש הרשות הפלשתינאית, יאסר עראפת, נרצח אתמול במשרדו
בעזה. אסלתו של הראיס מולכדה, וכאשר הוא התיישב עליה מטען קטן
ומדוייק הופעל. יאסר עראפת נפצע אנושות ומת מפצעיו בבית
החולים. ישראל מכחישה כל קשר".
מאבקי שליטה פרצו ברחבי הרשות הפלשתינית, מאבקים שאיימו למוטטה
כליל. עשרות מנהיגי כנופיות שראו את עצמם כיורשיו החוקיים של
הראיס נאבקו בינהם על הירושה, אך כל זה לא עניין את העם
בישראל. נתוני העוני השנתיים בישראל פורסמו והתמונה הייתה
קודרת מתמיד. " יותר עניים מאי פעם", זעקו כותרות העתונים.
"האבטלה לשיא חדש". עת התקציב קרבה ובאה, ושוב נדרש קיצוץ
נרחב. המטבחון הכלכלי נפגש על מנת להכין את התקציב החדש, תקציב
שבתקווה יענה על צרכי המשק ויהווה נקודת תפנית כלכלית.

חדר קטן, שני אנשים ישובים ועל שולחן לידם עשרה ספרים עבי
כרס.
"כרך א', עמוד 186, שורה 12", אומר אחד.
השני פותח את הספר מחפש את העמוד והשורה המדוברים.
"קצבאות לנכים, חצי מליארד", הוא מקריא, "אוקי, נוריד את זה",
ומסמן בקו את השורה המדוברת.
"כרך ג', עמוד 456, שורה 10", אומר הראשון.
ברפרוף מהיר הוא מאתר את המקום.
"רכבים לחברי כנסת, לא תעבור הלאה".
"כרך ה, עמוד 1566, שורה 4"...

התקציב המוצע לא הביא את השינוי המצופה, המצב הכלכלי הלך
והדרדר והעם דרש שינוי, הכנסת התכנסה לכינוס מיוחד והחליטה על
הפלת הממשלה. העם נערך לבחירות חדשות, כל הארץ התמלאה שלטים של
מועמדים שונים ומשונים, עשרות ססמאות נזרקו לחלל האוויר,
יועצים מאמריקה קבלו מליונים על מנת לייעץ למועמדים ואפילו
מתים קמו לתחייה עד שסוף סוף הגיע היום הגדול.

שני אנשים עומדים ומשוחחים, לשמאלם ולימינם נמצאים קבוצות
מפגינים.
"מה אתה אומר, ימין או שמאל?" שואל האחד.
השני חוכך בדעתו, שולף מטבע מכיסו, אומר:"עץ זה שמאל, פלי
ימין" ומטיל את המטבע לאוויר.

תוצאות הבחירות הפתיעו את כולם. מפלגות רבות נפלו והתרסקו,
בעוד רבות אחרות העצימו כוחן. הרכבת הממשלה הייתה מסובכת מאי
פעם.

שני אנשים עומדים במסדרון צר ומתווכחים בלהט:
"אני רוצה את משרד הפנים", אמר האחד.
"בעיה שלך, אני רוצה אותו".
כך הם המשיכו והתווכחו עד שלבסוף נמצא הפתרון.
"אבן יהו מספריים, המנצח בין השניים, חת, שתים, שלוש".