|
יושב בחוף הים
באמצע ת"א
חופשי מדאגות
נהנה מהקולות
לרגע אחד
מנותק מהעולם
זה רק אתה
בלי שום הזיה
חופשי לעשות כרצונך
שום דבר לא כובל אותך
אין עליך שום לחצים
לטעום את טעם החיים
בהתחלה כשאתה מגיע
אתה קצת מבולבל
איך זה קרה
שפתאום אתה חופשי
לוקח זמן לקלוט
לוקח זמן להבין
לוקח זמן להסתגל
לשלווה מסביב
לאט לאט אתה שוקע
מתכנס בעצמך
בלי שום רעשים מסביבך
אתה מרוכז בעצמך
מרוב דאגות ביומיום
אנשים כבר לא זוכרים
מה באמת הם אוהבים
מה באמת הם חשים
במקום שאתה נקי
מדאגות ודחפים
אתה יכול לשקול בהגיון
את סדר הדברים
פשוט לתפוס ספסל
להסתכל אל על
להנות מהאוויר הצח
על חוף הים
העננים מעורבבים
ציפורים חולפות
ויש אנשים
סתם מטיילים על החוף
מכוניות עוברות מאחוריך
מזכירות שיש שם עוד עולם
ברגע שמכאן תלך
תחזור אל הבלאגן
אבל לכמה זמן
אתה פשוט לא שם
לא שם על העולם
אתה אך ורק קיים
עם כל ההפרעות
עם כל הדברים
יש לך הכי הרבה
פרטיות בחיים
איש אותך לא מזהה
אתה סתם אלמוני
יושב לו על ספסל
באמצע תל-אביב |
|
לא איטונג
לא קונה
אחמד מכביש
שועפת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.