פעם הייתי שונה מאוד. זרמתי לכיוון אחר לגמרי.
ואז הגיע הרגע ששינה את הכל. זה היה בכיתה ט' וזה סחף אותי במהירות מפתיעה. כל
יום גיליתי משהו חדש, עולמות התהפכו וחיי השתנו.
פעם לא דיברתי עם אדם. הייתי מקשקשת ומקשקשת ללא הפסקה (זה לא השתנה) אבל לא
דיברתי. ואז הגיע האדם שהצית לי את הנשמה, שגרם לי לחשוב על החיים ועל מה שאני
עושה איתם. עם אדם זה עברתי רגעים חשובים בחיי והשתנתי מקצה לקצה ואני כל כך
מודה לו על כך.
אז לקח לי קצת זמן למצוא את הזרם בעדר ששייך לי, אבל כשמצאתי אותו נאחזתי בו
כמו שצריך.
ואחרי הכל זה מה שרועה כבשים עושה.
נכון, כבש?
