את יודעת,
בהתחלה תמיד שקט
ויש רק שניים.
הכול רסיסי אור,
חודרים מבעד לכל הפתחים
וביחד, בוחרים, נתיב למסע.
ומדברים, צוחקים והולכים
יד ביד.
אל הנצח לאינסוף
אל האור, המקור והאושר.
מבוכים, חשוכים, נתקלים
וכואב ותומכים, הלאה הולכים
יד ביד.
מדברים וחולקים
כיוונים שונים ודלתות סגורות,
ביחד ממשיכים את האור מחפשים
יד ביד.
ודורכים בבור וביצה תובענית,
שינים חורקים והלאה הולכים
יד ביד.
מדברים ובוכים
קיר ואחר, דלת חורקת,
הנשמה זועקת.
בורחים מתרחקים,
לשוטט בדרכים.
דלתות ורסיסי אור,
מחפשים,
ולבד
עט ביד,
וחושב,
וכואב.
אני, כבר אינני אוהב
אותך. |
