היא באה אליי יום אחד ושאלה אותי "למה את אוהבת אותי?".
הסתכלתי עליה נבוכה, מופתעת, מבולבלת ומעט חסרת אונים.
"למה את שואלת?"
"כי אמא שלי אמרה לי לשאול את החברים שלי למה הם אוהבים אותי.
אז הנה אני שואלת -
למה את אוהבת אותי?"
"אני לא."
"אה.
אוקי.
אז לא משנה.
אגב - אז למה את חברה שלי?"
"אני לא."
"אה.
אוקי.
טוב לדעת.
אז ביי, עינת."
"אני לא עינת, אני תות". |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.