כי חשבתי שאני לא אוהבת אותו יותר
אבל לא יכולתי לגמור כשהוא סיפר
"בתחת, בחדר המדרגות, מציצות".
גמרתי בנפש אבל לא בגוף
והייתי עצובה עד כאב
ורציתי למות.
חשבתי עליו,
שסיפר לי,
שלא ידע אם גמר או לא,
כי השפיך מיאן להופיע
כי הנשמה הייתה: דוויה מידי.
והוא ניסה שיעמוד
ולא הבין מה קורה -
איך ייתכן שלפני רגע היה כל כך מגורה?
"עוד מעט יבוא השפיך, עוד מעט יבוא" - ידו אמרה לו עד שהתעייף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|