הולכת לאיבוד
בין קירות שסוגרים עלי
בתוך מערבולת של פחדים
רגשות שבאים ונעלמים
פרנויה שחזרה
והפוביות שלי
מעצמי, ממך, מאנשים
לא יודעת לאן זה יגיע
רק מתגלגלת אתם בתוך הריק
והכל הולך וסוגר עליי
"אל תכנסי לסרטים" אתה אומר
"החיים זה לא הצגת תיאטרון"
מה ציפיתי, שתבין?
הרי גם אתה שקוע בפרנויה שלך
והערב יורד
ואני מתרחקת
בתוך הפחדים שלי
שמקיפים אותי מכל עבר
לא נותנים מנוח לראש
לא נותנים לי לחשוב
והלילה הגיע
והם לא נעלמים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.