א. מכתב מהורציו:

שנתי משוועת למנוחה.
הו, חלומות תוחלת -
אני נועדתי לספר את סיפורם של החולמים
בהקיץ...

המלט, אהובי -
אכן לב יונה לך...
רוח רדוף רוח.

נקרופיל סומא שלי;
הן כל מה שרקוב בדנמרק
היא גופתו של יורק.

בלכתך, אין עוד יצואך בין סדיניי...
יהי כן.
יכול אתה עכשיו לחלוק אותו עם
אדיפוס.

ב. מתוך המדור "שלוש מכשפות יקרות":

ליידי מקבת יקרה,
הבעיה שלך היא שפשוט
עוד לא המציאו את האקונומיקה.

הדרך היחידה להעלים את הכתם,
היא לצבוע את כולך באדום.

ג. מכתב ההתאבדות של יוליה:

הו פגיון שמח,
אתה מחייך למראה שדיי נערה בת ארבע-עשרה...
זה לא שאני נרקיסיסטית -
זה שאתה פדופיל.







ואם אתם רוצים לדעת למה התכוון המשורר
http://stage.co.il/Stories/92507