|
ככל שהעזתי יותר
התגברו הסכנות
ככל שהתקרבתי יותר
התקשתי לעצור
הקרבה האפשרית בין שני בני אדם
יכולה לעתים נדירות לגבור
על הרסנות הכיבוש והעלבון
ואנחנו כל הזמן צועדים
יום אחר יום אנחנו צועדים
מרחקים שלא יאמנו אנחנו צועדים
במקום |
|
|
"...אז יש לו
יקום משלו, עם
חוקים משלו,
והוא חיי בו
לבד, עם הנוכחית
שלו.
עד שהוא יאמלל
אותה והיא תעזוב
אותו, או שהוא
ימאס בה ויזרוק
אותה (אגב,
שנראה לי שהוא
מאס בי) או
ש..."
גררר... סטופ!
(לעצמי, עם
סטירה
וירטואלית-היפוטתית).
מונולוג שמישהי
מנהלת עם
עצמה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.