לא רוצה לכתוב עוד
להקיא מחשבות על נייר
להסתכל למטה, להגעל
פורקן מיני למוח מעוות
בור ללא-תחתית למחשבות אסורות.

כשהשמים כחולים המחשבות רצות
כשהשמש זורחת הן מושכות אותי קדימה
הכל מתחבר ומשתלב
זוג ידיים אוהבות מרובות-אצבעות
שלמות רציפה של אהבה

כשהכל זורם הכל מהיר
כשאני לבד כולם מנסים להגיע
בקיר הזכוכית שלי נוגעים
ואז מתייאשים, מסתובבים, הולכים
ואני נותר לבד.