הלכנו לבד, שתיקה
אור הירח מאיר את דרכנו
אך המבטים חשוכים
אני הולך והיא איתי
אני חושב שהיא איתי
אבל אין ביטחון
המילים נשארות לעמוד על קצה הלשון
מפחדות לצאת לאוויר העולם
והיא גם הולכת ואני איתה
היא חושבת שאני איתה
אבל אין ביטחון
לא לה ולא לי
ולכן אנו שותקים.

הלכנו לבד, שתיקה
סבך של עצים מסתיר את הירח
לא יכול לראות מה נמצא מאחוריו
ואנחנו ממשיכים ללכת
ועוצרים
דלת חוסמת את דרכנו
עצמנו עינינו, ליבנו הולם
מחפשים את היד לאחוז בה אך לא מוצאים
פתחנו את הדלת והגענו
לשם.