|
הלכנו לבד, שתיקה
אור הירח מאיר את דרכנו
אך המבטים חשוכים
אני הולך והיא איתי
אני חושב שהיא איתי
אבל אין ביטחון
המילים נשארות לעמוד על קצה הלשון
מפחדות לצאת לאוויר העולם
והיא גם הולכת ואני איתה
היא חושבת שאני איתה
אבל אין ביטחון
לא לה ולא לי
ולכן אנו שותקים.
הלכנו לבד, שתיקה
סבך של עצים מסתיר את הירח
לא יכול לראות מה נמצא מאחוריו
ואנחנו ממשיכים ללכת
ועוצרים
דלת חוסמת את דרכנו
עצמנו עינינו, ליבנו הולם
מחפשים את היד לאחוז בה אך לא מוצאים
פתחנו את הדלת והגענו
לשם. |
|
|
תודו שמתישהו,
לפחות פעם אחת
בחיים שלכם, גם
אתם נשברתם
והתחלתם לעשות
רענון שוב ושוב
כדי לראות
סלוגנים מתחלפים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.