|
על שער הדרך נמלאתי חשש
וראשי
הגיוני
פחדי
אל עתיד לא נודע
ומסביבי סבך ורדים
ובאופק חשכה
יוצא לדרך חדשה
אל עתיד לא נודע
תחת אילן חרטתי שיר
ולבי
מצפוני
עיניי
אל ארץ נוכריה
כשדים המחללים את כבוד הקבר
כיונה הגוססת מפרי האדמה
כתינוק המקיא את חלב אמו
בדם המלחמה בנגע השנאה
יוצר אדם רוע
בסוף השביל מצאתי בקתה
וגופי
מחשבתי
רצוני
אל מנוחה
כבוקר אחרי ליל אפלה
כרוגע שאחרי הקרב
כהשתקפות מעייניה
במי האהבה בנגע האישה
יוצר האדם תקווה |
|
|
למי שכתב:
"לפעמים אני
מעביר עמודים
באתר, בתקווה
שיופיע סלוגן
שכתבתי".
אני מזדהה איתך,
ומכריזה באושר
עלאי, שראיתי את
הסלוגן שלך!
ברכותי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.