גשם של סתיו שוטף את הדם מהרחוב,
השנאה השחורה מתאדה ועולה לשמיים,
דגלים בחצי התורן שוב נשרפים,
הרקיע נצבע באדום בשעת בין ערביים.

רוח קרה אפורה מתנגשת בחוף,
נהרות של דמעות ושל דם נסחפים עם המים,
גלי ארגמן נשברים בפרעות על סלעים,
חלומות נרמסים, מתנפצים מול העיניים.

ורק תפילה אחת פורצת לשמיים,
עולה ונמסה, מעל כל האימה,
ורק תפילה אחת פורצת לשמיים,
נישאת אל על ברוח, נשרפת ובוכה.

בוץ מקולל משנאה שואב חללים,
פחד וקור מרעידים את הברכיים,
אבק ועופרת עפים באוויר הבוער,
זעקות של אימה ממלאות את האוזניים.

ורק תפילה אחת פורצת לשמיים,
עולה ונמסה, מעל כל האימה,
ורק תפילה אחת פורצת לשמיים,
נישאת אל על ברוח, נשרפת ובוכה.

גשם של סתיו שוטף את הדם מהרחוב,
השנאה השחורה מתאדה ועולה לשמיים,
גלי ארגמן נשברים בפרעות על סלעים,
חלומות נרמסים, מתנפצים מול העיניים.

ורק תפילה אחת פורצת לשמיים,
עולה ונמסה, מעל כל האימה,
ורק תפילה אחת פורצת לשמיים,
נישאת אל על ברוח, נשרפת ובוכה.