על העמוד הראשון לא הגבתי. גם על השני וגם על השלישי, בעמוד
החמישי הייתי חייבת לשאול.
"למה אתה בועט בעמוד?"
"אני בודק אם יש לו זכות קיום." אה, עניתי מנסה להבין. כשהוא
ראה שמוחי המאותגר לא קולט את הברור מאליו הוא גם הסביר הסביר
לי. "אני בועט בו, אם יש לו זכות קיום הוא יעמוד אם לא אז הוא
יפול".
אה, עניתי שוב את תשובתי האינטילגנטית, מעכלת את המידע לתוכי.
שאלה עלתה במוחי, אם הוא יבעט בי ואני אפול, האם זה אומר שאין
לי זכות קיום?
אבל לא שאלתי, אולי כי ידעתי את התשובה...
שילבתי את זרועי בידו החסונה כדי שיראו שאני איתו.
בדרך הוא גם בעט בכספומט אבל זה לא היה בשביל הבדיקה.
כשהחלטתי או יותר נכון החברים שלי החליטו בשבילי שאני עוזבת
הוא בעט בכל דבר שהוא פגש.
בסוף הוא החליט אם הוא בודק שיש לי זכות קיום או יותר נכון
מוכיח לי שאין לי.
והתברר, אתם יודעים מה התברר?
שיש לי!
אז נשים אם אתם רוצות זכות קיום לכו ללמוד אגרוף.
וגברים, אין לכם מה לדאוג, לכם יש זכות קיום מלידה.