[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ידיד נחמד
/
אני תמיד כאן

מבוסס על סיפור אמיתי

אני ויורם חברים נורא טובים. כבר כמעט 12 שנים. מאז שעברתי
דירה והכרתי אותו. לא עובר יום שאנחנו לא מדברים. קצת התרחקנו
עכשיו, בתיכון, כי שובצנו בכיתות שונות, אבל אנחנו עדיין נורא
קרובים.
ההורים שלו קרוא לו יורם על שם סבא שלו ז"ל, שנפטר טיפה לפני
שהוא נולד. הוא בחור נורא נחמד ונורא כיף לי להיות איתו.

בזמן האחרון שמתי לב שהוא מתנהג קצת שונה, כאילו הוא כל הזמן
חושב על משהו שמטריד אותו מאוד. לא שאלתי אותו מה זה, כי זה לא
העסק שלי, עד כמה שאנחנו חברים טובים. אם הוא ירצה, הוא יספר
לי. יום אחד היינו אצלי, הוא שוכב על המיטה שלי ואני יושב על
השטיח ונשען על המיטה, שומעים את הדיסק החדש שהוא צרב לי. סתם
ככה מדברים, ואני אומר לו שאני חושב שאני מאוהב בידידה שלי.
הוא אומר לי שאני צריך לומר לה ואני אומר לו שזה נורא מסובך.
היא תקועה בקשר עם מישהו שלא שם עליה וסתם מושך אותה כל הזמן
בלי רגשות ובלי כלום. הוא תומך בי ומוסיף שאני צריך לומר לה,
כי אולי ככה היא תבין את זה ותבוא אלי. אמרתי לו שאני אחשוב על
זה.
ואז שאלתי אותו: "ומה איתך, אין מישהו שמוצאת חן בעיניך
בשכבה?" והוא ענה לי שלא ממש. הצעתי לו שאני אכיר לו מישהי
נורא חמודה, אבל הוא סירב בנחמדות, כמו שהוא תמיד עושה.

בסוף דיברתי עם ידידה שלי, ואחרי כמה ימים נהיינו הזוג המדובר
של השכבה. נראינו טוב ביחד. הייתה לי הרגשה שיורם לא מרגיש
בסדר עם זה.
כמה ימים אח"כ, הייתי אצלו ועשינו שיעורים ביחד, כי היינו
באותו חומר באזרחות. פתאום שאלתי אותו אם זה מפריע לו, שאני
והיא בקשר, והוא אמר "מה פתאום?! מה קרה לך? ככה אתה מכיר
אותי? אתה יודע שאם משהו מפריע לי אז אני אומר."
אמרתי "בסדר" והמשכנו ללמוד. אחרי כמה דקות הוא הניח את
העיפרון ולא זז. הוא בהה בדף. שאלתי אותו אם הכל בסדר, והוא
אמר שהוא חייב לדבר איתי על משהו. אמרתי לו: "בטח, מה קרה?"
ואז הוא קם מהכיסא, הלך לכיוון המיטה והתיישב על הקצה. הסתכלתי
עליו בלי הפסקה, כי לא ידעתי מה קרה ועל מה מדובר. ואז הוא
אומר לי: "מכיר את יואב, מהכיתה שלי?" ואני עניתי: "כן. מה,
הוא עשה לך משהו?" והוא אומר: "לא, הוא לא עשה כלום. פשוט, לא
יודע מה זה. אני ממש לא יודע!"
"מה קרה?" שאלתי. לא ידעתי מה הוא רוצה לומר לי. כבר התחלתי
לדאוג. הוא נשכב על המיטה, והחזיק את הכרית קרוב לחזה שלו,
מחבק אותה כאילו היא כל עולמו. ואז הוא אומר: "אני אוהב אותו."
אני הייתי בהלם. לא הייתי מוכן לדבר כזה מיורם. לא ידעתי מה
לומר. בהיתי בו, מחכה שהוא יאמר עוד משהו. ואז ראיתי דמעה
זולגת מעינו. הוא פתח את הפה, כאילו לומר משהו, ובקול צרוד
ורועד אמר: "אני חושב שאני הומו."
מיד קמתי והתיישבתי לצידו. זאת הפעם הראשונה שחיבקתי אותו, בכל
12 השנים שאנחנו מכירים. הוא קם לכיווני, אחז בי בחוזקה ובכה
כמו שאף פעם לא ראיתי אותו.

כנראה שבשביל זה יש חברים טובים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בנים הם כמו בצל
אין להם לב והם
גורמים לדמעות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/2/02 14:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ידיד נחמד

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה