אחרי שלוש שני וחודש אחד
נתקלתי בארז - אהבת חיי המוסיקלית
יכולתי לעבור ליידו באלגנטיות - אבל לא
נתתי לו לעבור כך בשקט
עצרתי אותו
ודיברנו
זה היה כאילו
המשכנו מאותה נקודה
שהפסקנו לדבר בה שלוש שנים וחודש קודם
ושוב דיברנו בעיקר
על מה שתמיד אהבתי
ומה שהיה תמיד בסיס חיו
מוסיקה,וחזרות וגיטרות ועניינים
ותקליט אישי , ולהקה ואולפנים ודברים
אם אפשר היה להסביר חיוך
הייתי מסבירה עכשיו בפרטנות
אבל אי אפשר
חיוך ענק של געגוע שמצא מנוחה
לרגע
הוא אמר לי
שחשב עליי כל כך
בשבועות האחרונים
לא אמרתי לו שחשבתי עליו
כל כך בשלוש השנים האחרונות
רציתי לגעת לו בקרחת
או אפילו ללחוץ לו את היד
משהוא קטן בשביל להרגיש שוב
את החשמל המטורף ההוא
אבל פתאום , הוא מהר
נעלם והלך, ואני
אפילו לא
הסתכלתי
רק שמתי יד על הלב שלי והרגשתי
מלמלתי לעצמי בשקט
אני לא מאמינה - ארז ארז ארז
כנראה שהשפתיים שלי התגעגעו
ללחוש את שמו
ארז
והכאב על העלמו של ארז
גם שלוש שנים אחרי
לא נעלם
והסטנדרטים גבוהים
והאנשים נמוכים
והאהבה רחוקה
דצמבר 98 |
