חבל שקוף שקושר אתכם יחד
ללא זכרונות משותפים אך עם תקוות זהות
מחייכים, מזדהים עם הכל
היא אומרת שהעולם אכזר
אתה מתקן אותה שאנשים אכזרים והעולם נפלא
היא לא מבינה איך אתה כמעט כל הזמן שמח
וכל פעם היא נשברת כשאתה עצוב
אתה לא מבין איך הפאסימיות שלה נשמעת טבעית
ואיך אם היא כל כך פאסימית היא צוחקת הרבה
יש לכם את כל הויכוחים הקטנים האלה
אתה תמיד יודע מה היא תגיד
והיא תמיד מנסה להתחכם ולבלבל אותך
יש מעין חבל שקוף שנמתח בין שניכם
שמראה את הדרך
היא חושבת עליך ורוצה לדעת מה קורה
אתה תמיד מנותק מהסביבה
תמיד מנסה למצוא זמן
מנסה לרפא את הנפש הכואבת שלה
את הצלקת המדממת
מנסה להציל אותה מעצמה
והיא לא רוצה
מנסה לשקוע חזרה
החבל שנמתח מתקצר כל הזמן
מקצר את המרחק שבינכם
אתה אופטימי
היא מנסה