רותי רוזן / פרולוג/ הפילוג |
על המזרון שפרשת בסלון על המזרון בחדר
חושך שקט כיסה אותנו חושך מעיק ומפריע
כי קודם אהבנו כי פעם אהבנו
עם הפסקול על הזוג המוזר כמו זוג מוזר בלי פסקול
אהבנו פעם אהבנו.
כי מונית תל-אביבית רגלי
החזירה אותנו אליך לא ייקחו אותי אליך
החזירה אותי ואותך. לא ייקחו אותך אלי
מהקור המקפיא שהיה שם מהקור המקפיא שיש
שם הסתובבנו כאן אתהלך
בסמטאות הצרות ברחובות הרחבים
מלהכיל את האושר שלי שלא יכילו את הצער שלי
האושר הצער
שלי שלי
כי רצית אותי כי פעם רצית אותי
אותי אותי
שעכשיו... שעכשיו...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|