בזעקה מפלחת חותכת לאורך
רגע שקט משמים של יום חורף קודר
מקימה מהומה צורמנית כשאין צורך
לא יכלה לשמרה ליום חורף אחר
לא יכלה, החלטה זו לא היא מקבלת
הדממה נקרעה כיריעת בד דק
רוגע נפש דממה עבורי מסמלת
צל כואב של מורא מסומא לא שתק
חבריי ואני ממשיכים לפסוע
בין צרחות של חצץ מפלסים דרכנו
כי אטמנו אוזנינו, שבענו משמוע
חרדות עמומות במשעול חיינו
דם של סבל טעמנו, מחינו הצבע
הרוגים לא ספרנו ולא נעצור
נאמר שהרגל לאדם הוא הטבע
שמשתיק זעקה ביום חורף אפור |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.