בקצה עיניך את יודעת
בקצה עיניך את יודעת...
ולפתע מוקלדים רק סיומות המשפטים.
אני בוהה בך עד שנישמתי מעמיקה לערגה,
מלטף לאט את חמוקי לחייך
ומרגיש בתנוחי אצבעותיי, את פלומתם הדקה
- זו שרואים רק בזויות השמש.
במילון כתוב שזה כיסוף
תאווה אל, וגם זעקה,
התחננות...
ובינתיים אני ממשיך להפשיט אותך,
להלך בגבולות אפך
להתענג על ירכייך
ולהרטיב את שפתייך בנשיכה, לנסות לגעת
קלות בידייך
וחומי פוקע - כמעט אורגזמה.
את מבינה, ומזיזה לשבריר שניה, חוזרת ומישירה.
עוזר בי אומץ ואני אומר לך: " את יפה...
את יודעת", ומזמין לנו עוד קפה.
בקצה עינייך את יודעת
אבל אני חוזר ומהנהן על סיומות המשפטים. |
