New Stage - Go To Main Page

עמית אופיר
/
יומן 2.2.02

במקום לעלות על הדרך אני בוחר להשאר עצלן
נו אז מה, יום שבת היום ומותר
בהתחלה אני רציני ויושב מול שולחן
אחר כך מתכופף קצת ומלטף את העלים
כשהצהוב במרכז השמיים אני כבר שרוע על האדמה
ואין מי שימצא לנכון להפריע את מנוחתי.
אני מתפנק במחשבות שמחות על בועות סבון צבעוניות
זה מדגדג לי את הפופיק ואני מספיק לרחף איתן במשך כמה דקות
לפני שאני מתעורר ומתחייך לי בשקט.
משהו לוחש לי באוזן והרגליים שוב נעות בהרפתקנות,
משהו קורא לי לצאת אל הדרך, אומר שטוב שהתאפקתי קודם,
שעכשיו זה הזמן הנכון.
יום כזה לא מעבירים מול מחשב,
יום כזה לא מבזבזים בחדרים אפלים,
עלינו לשמוע בקולה של השמש,
עלינו להתחזק מחומה המפנק.
עלינו לצאת אל האור אם אנחנו באמת מי שאנחנו מתיימרים להיות,
זהו רגע האמת, זוהי נקודת הפריצה.
ואני לעצמי יודע, שיש שם בחוץ משהו שמחכה לי ,
רק שאבוא ואושיט את היד,
הוא כבר ייקטף מעצמו,
וכי בשל הוא ומוכן בדיוק בשבילי,
עשויי מכל הכיוונים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 7/2/02 2:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמית אופיר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה