הזרמת לתוכי את נוזל האהבה.

אמרת:
נשאר לנצח, אני מקווה...

לקחת את ליבי אל בין זרועותיך,
אמרת שאני מאיר את כל חייך.

נתת לי נשיקות,
אמרת שאת אוהבת.
אבל את החום והאהבה שמרת לנשמה אחרת.

חודשים של כאב שקט.
כאב, שמיום ליום עליי משתלט.

ואת?
לא מתייחסת...
רק מילים של אהבה פה ושם מלהגת.

אך למילים אין כל רגש!
תנועות שפתיים הנעות בצל הרחק מאור השמש!

האם אותי היא אוהבת?
חוזר ושואל.
האם אותי היא אוהבת?
עם דמעות במיטה מתפתל.

אך לא,
האמת ניכנסה לחיי.

בן זרועותיי את כבר לא נימצאת,
אהבת חיי...