אני הוא מלך העולם.
כן, זה אולי נשמע בדוי, או שמועה אבל הייני מלך העולם.
כמו שיש מלכים של ארצות, יש את מלך היער (אריה), מלך הכיתה, כך
אני הוא מלך העולם.
עבודה רבה מוטלת על כפי.
לדאוג לשלום בעולם, לכספים ולעוד עניינים חשובים אחרים.
לכן מיניתי לי שרים.
יש את שר המוות, שהוא לוקח את נשמות האנשים שנפטרים ומחלק אותם
לגיהינום ולגן עדן.
יש את שר הכספים, שמתי שהוא עצבני- יש מיתון ומתי שהוא שמח יש
מצב כלכלי טוב.
יש את השר לענייני יופי שאחראי אישית על כל הקו אופים והסופר
פארמים.
יש את שר השלום שדואג לשלום בעולם.
אך יש שר אחד, שר אחד בלבד, שעליו איני יכול לשלוט.
זהו שר מאד מסתורי, שמתגנב בשקט ללא שישימו לב אל ליבם של
אנשים.
יתרון אחד הוא לשר, הוא יכול להתגנב אל לבי אנשים כועסים
ומרירים בלבד.
אך מי לא מריר כועס או עצבני היום?
השר הזה נכנס בחשאי אל אנשים, וגורם להם לריב עם זולתם.
כן, לריב עם כולם. החברים, החבר/ה, המשפחה וכו'.
על כן רבים אנו כל כך הרבה.
שהשר עוזב את לב האדם הכועס, האדם מבין מה הוא עשה ומבקש
סליחה.
על תהליך זה ממונה שר הפיוס.
שרים כה רבים לי ששוכח אני את שמותיהם לפעמים.
כמובן בין השאר, גם שרים רעים ומרושעים יש לי.
יש את שר המלחמה, שמקלקל כל עבודה שעושה שר השלום וגורם
למלחמות איומות בעולם.
רוצה הוא להיות מלך העולם, רוצה לגרום לכך שיפטרו אותי עקב אי
שלום בעולם.
אך איני נותן לו.
הפכתי את שר הפיוס ואת שר השלום לצוות לנסות ולעזור לשלום
בעולם.
אך לא קל תהליך זה כי עם שר המלחמה נמצא גם  השטן, שהורג אנשים
סתם. אנשים חפים מפשע.
ויש כמובן את שר הסכסוכים, שגורם למריבות בין אנשים- כמובן על
ביסוס של שקרים.
מרוב שיש לי כל כך הרבה שרים, איני עושה כלום.
למעשה, אפילו אני לא נראה.
כינויי הוא "אלוהים".
אני צופה ומפקח מלמעלה, למעלה בין העננים, על עבודתם של השרים.