[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








פרק 14 - ההתחלה והסוף

5 הנערים התקדמו בזהירות. הם זכרו היטב מה שלימדו אותם בבית
הספר ללוחמה וטקטיקה. שיין ואדנה הלכו ראשונים כאשר אנאטולי
הלך אחרון.
כל אחד מהם החזיק אקדח ושיין החזיק בנוסף גם רימון עשן. למרות
כל האימונים שעברו הם עדיין חששו, זאת הייתה הפעם הראשונה שהם
השתתפו ממש בקרב והם לא ידעו מה היצורים רצו מהם אבל הם גם
ידעו שהם לא היו נכנסים עם רובים סתם. הם חששו לחיים שלהם.
הנערים ידעו שיש להם יתרון אחד- הכוחות המחשבתיים שלהם, והם
השתמשו בהם כדי למצוא את דרכם ולהתקרב ליצורים.
לאחר כ-10 דקות של גישוש במבוך המסדרונות אדנה עצר אותם.
"הם במסדרון לימין הולכים ומתקרבים לכאן." אמר.
"זה עכשיו או אף פעם. אני מת להכניס בהם כמה יריות, לחורר את
הפרצופים המכוערים שלהם" אמר אריק, רצח בעיניים שלו.
שיין הסתכל עליו במבט מהורהר ואמר "ארדו תתכונן, זה המופע
שלך". הוא הוציא את הנצרה וזרק את הרימון לעבר המסדרון. עשן
סמיך החל להתפזר בכל המסדרון. הקאראנים המופתעים החלו לצעוק.
לפתע הם השתתקו. הקיפו אותם בערך כ-30 לוחמים עם רובים מכוונים
עליהם. אחד הקאראנים מלמל 2 מילים וכל החיילים שלו הניחו את
הרובים שלהם.
30 החיילים האחרים לא עשו כמוהם אלא התחילו לירות. הקאראנים
התכופפו והחלו לברוח, אוחזים בנשקים שלהם ומתחילים לירות על
הדמויות. כל פעם שקאראני פגע בחייל כלשהו הדמות נעלמה, והופיעה
במקום אחר. ההפתעה של כוח הקומנדו הקאראני הייתה גדולה.
"עכשיו!" צעק שיין כשהוא יוצא מהמחבוא שלו ומתחיל לירות מהרובה
שלו. שאר הנערים יצאו בעקבותיו והחלו לירות גם הם. הקאראנים
נפלו במהירות, ההפתעה על הפנים שלהם הייתה גדולה. תוך כ-3 דקות
נפלו ומתו כל הקאראנים.
5 הנערים חייכו לעצמם. חופשיים.
"כל הכבוד ארדו, באמת אשליה יפה" החמיא אריק. "אבל אני עדיין
חושב שהייתם צריכים לתת לי לפוצץ להם את הראשים".
"אריק אתה לא חושב אתה מגזים קצת?" שאל אנאטולי.
"ממש לא. הם באו להשמיד אותנו. אתה יודע את זה כמוני וכמו
כולכם."
"זאת עדיין לא סיבה לפוצץ להם את הראש" אמר שיין.
אריק הסתכל עליו בזלזול. "הם בכל מקרה מתים. מה זה משנה?"
"הויכוח הזה הוא חסר טעם. אנחנו צריכים לצאת מכאן. ראיתי במפות
שיש כאן מוסך עם כמה כלי רכב, אני חושב שאנחנו צריכים לצאת
מהמקום הזה ולנסוע לניו-ארק." אמר אנאטולי
"מה יש בניו-ארק?" שאל אדנה .
"שם יושבת הממשלה החדשה. לפי מה שכתוב בתיקים שמצאתי הארגון
הזה שכלא אותנו השתלט על העולם והמשימה שלנו היא לשחרר את
העולם הזה מהשליטה בו."
"רגע, אנאטולי. אולי הממשלה החדשה הזאת דווקא טובה? אנחנו לא
יודעים אפילו מה השנה. אנחנו לא יכולים להפיל ממשל שלם. לא
משנה כמה חזקים אנחנו" אמר ארדו.
"זיוני שכל. אנחנו צריכים להכנס לשם ולחסל את כל מי שתומך
בשלטון הזה. ואז להשליט משטר משלנו." אמר אריק. כל המבטים
הופנו אליו, חלקם בזעם חלקם בהפתעה. "אנחנו האנשים הכי חזקים
בעולם. אנחנו צריכים לגלגל את העולם הזה."
"אריק, אני לא יודע מה קרה לך בכל השנים שעברו מאז שנפגשו בפעם
האחרונה אבל זה בהחלט לא מה שאנחנו הולכים לעשות" אמר שיין
ותקע בו מבט זועם. "אנחנו קודם צריכים לברר איפה אנחנו וכמה
זמן עבר מאז שהוקפנו."
ארדו ואדנה הנהנו בהסכמה. אנאטולי הביט בהם ואמר "אוקיי, אם זה
מה שהרוב החליט". ה-4 הביטו באריק, מחכים לתגובתו "בסדר, אני
אשהה את מה שאמרתי. לעכשיו."
ה-5 יצאו לדרך. אנאטולי הוביל אותם במבוך לכיוון מעגן כלי
הרכב.





הניאונים הם גזע של סוחרים. הם בדרך כלל לא היו מעורבים
במלחמות ומרכזים את עיקר פעולתם במסחר הבין גלקטי.
ספינת מסחר אחת עשתה את דרכה למכור את המוצרים שלה במושבה
אנושית.
"עוד כמה זמן עד שנגיע?" שאל הקפטן.
"עוד 40 שעות, המפקד" אמר ההגאי.
לפתע, לא רחוק מהן הופיעו משום מקום 4 ספינות שחורות בצורה
מוזרה שהם לא זיהו.
"קפטן! ספינות לא מזוהות מקיפות אותנו" צעק ההגאי.
"תנסה להתחמק עליהם! תנעל עליהם עם התותחים!"
4 הספינות המוזרות הקיפו את ספינת המסחר הקטנה, ותוך 10 שניות
השמידו אותה.









loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הלו, אצל מי אני
מתלונן אם קראתי
סלוגן שלא
הבנתי?










אפרוח ורוד.


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/2/02 8:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עומר ויסברג

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה