אבא של שחר אמר,
ומזג לכוסות של היושבים לידו.
קח, הוא אמר להוא עם המשקפיים, תעביר לאשתי.
כבר יש לי, אמרתי והרמתי את כוס הבירה החצי מלאה שלי, אני כבר
שותה.
אשתו של ההוא עם המשקפיים המשיכה לדבר כאילו לא הפרעתי לה.
תעזבי, הוא חייך אליי ואמר בקול, שימי את זה בצד. שתי יין.
באמת יין טוב מאוד.
היין האדום בכוס שלו היה כהה ועבה באור ההוא של אחר הצהרים.
כמעט לא עבר דרכו שום אור.
קחי, אמרה לי אשתו של ההוא עם המשקפיים ונתנה לי את הכוס הריקה
שלה. אני לא שותה דברים כאלה, והמשיכה לזלול את הסטייק המדמם
שלה בלהיטות.
ההוא עם המשקפיים מילא את הכוס שלי עד הסוף, הניח את הבקבוק
הכמעט ריק ליד הכוס, וחזר לכרסם את רגל העוף שלו.
אבא של שחר ניגב את פיו במפית, וקם על רגליו.
אני רוצה להרים כוס, הוא אמר.
אלה שישבו לידו הרימו באופן אוטומטי את הכוסות המלאות שבידיהם.
הנשים לידי הרימו כוסות של מיץ ושל בירה. אחת ביקשה מבעלה
שימזוג לה יין לבן.
רגע, רגע, אמרה המארחת. ורצה למטבח להביא בקבוק מהמקרר.
כולם חיכו. אבא של שחר לגם בינתיים מכוסו. האף שלו כבר היה קצת
אדום, שולי החולצה הלבנה שלו כבר מזמן היו מחוץ למכנסיים,
מקומטים.
אלה שישבו לידו לגמו גם הם, ולעסו פיתה עם משהו.
עד שהגיעה המארחת אבא של שחר כמעט גמר את  כל היין בכוס שלו.
הוא קצת הזיע, והיה לו כתם אדום קטן על הצווארון.
קח, אמר לו ההוא עם המשקפיים, ומזג לכוסו את מה שנשאר בבקבוק.

אני רוצה להרים כוס, אבא של שחר הרים את קולו, וכולם עם הכוסות
ביד חיכו.
אני רוצה להרים כוס לכבוד אשתי הנפלאה, הוא אמר, שתמכה בי
לאורך כל הדרך.
הפנים שלי התמלאו טיפות קטנות של זיעה, הרגשתי את החולצה שלי
רטובה, שני כתמים גדלים והולכים מתחת לבתי השחי.  הורדתי את
היד עם הכוס אל השולחן.
איזה דרך? שאל אחד ושתה את כל תכולת כוסו בלגימה אחת, וכולם
צחקו.
הדרך הארוכה שלנו יחד,  אמר אבא של שחר, ועשה לזה שישב לידו
סימנים שיפתח עוד בקבוק.
המארחת ניגשה אל אבא של שחר ומזגה לו יין לבן מהבקבוק המצונן
שהיא בדיוק הביאה מהמטבח. גם זה יין טוב, היא אמרה לו, ופרעה
את שיערו בחיבה. אתה לא נוהג היום, נכון?
בשביל זה יש חברים, הוא צהל. יש לכם חדר פנוי בשבילי היום?
בשבילך - תמיד, היא אמרה, ושוב העבירה  אצבעות ידידותיות
(מדי?) בשערו.
אני רוצה להרים עוד כוס לכבוד אשתי האהובה, אמר אבא של שחר,
וכולם  לגמו מכוסותיהם, ואני לגמתי גם והרגשתי את הזיעה גם
בנקבוביות של הראש, מרטיבה את השיער שלי וזולגת מהמצח אל
העיניים והאף.
גליתוש, למה את לא שותה? הוא שאל פתאום, וכל העיניים הופנו אל
גליתוש.
לא בא לי, גליתוש אמרה.
אני שותה במקומה, אמר הבחור של גליתוש, בעלה, והרים כוס בירה
חצי ריקה.
גליתוש, דווקא כשאני מרים כוס לאשתי האהובה את לא שותה? שאל
אבא של שחר.
אני מצטערת, אמרה גליתוש, והסתכלה בתוך הדשא חזק חזק כאילו
הייתה רוצה להיבלע בתוכו.
אני רוצה להרים כוס, אמר אבא של שחר, ורמז למארחת שתמזוג שוב
יין לבן לכוסו.
היא מזגה
אני רוצה להרים כוס לכבודה של גליתוש, שהצליחה כנראה סוף סוף
להיכנס להריון, הוא אמר.
ואני הסתכלתי בדשא עוד יותר חזק, וקיוויתי להיבלע בין גבעוליו
עוד יותר עמוק ממנה.