קובי נדיב / הולכרגל |
הולך ברגל,
רגל אחת על הכביש השנייה על המדרכה
מנסה לתפוס, בדרך המעוותת שלי, אותך.
לא נשאר לך זמן לחשוב
מה נותר,
ואת מי לאהוב,
לאן תלך שיגמר הרחוב?
אני מסתכל לצדדים רואה אנשים מדברים לעצמם ,וחושב,
זה האיש ששיגע ת'עולם.
מפחד מעצמך מפחד מאחרים,
מאבאאמא
בעיקר מאלוהים.
בחושך סוגר ופותח דלתות
יודע הכל
חוץ ממה לעשות
אני מסתכל עליה, היא לידו על המיטה,
פתאום נראית כמו כולם.
"אני ", הוא חושב," האיש ששיגע ת'עולם".
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|