[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שוב הם רבים.
כבר פעם שלישית היום.נמאס לי כבר לשמוע את אמא צועקת על אבא
ומאשימה אותו על סתם שטויות.
כמו ילדים קטנים הם רבים, אני נשבעת לך. נמאס לי כבר.
אני קמה ולוקחת את הדיסק מן שלי ושמה דיסק של פינק פלויד.
הם מרגיעים אותי.
לשמוע את הקול של רוג'ר ווטרס ...
אפילו אם תהיה מלחמה וטילים יעופו פה בתוך הבית...ורק אשמע את
ווטרס שר...אני ארגע....
אבל עכשיו קצת קשה לי להיות רגועה. השיר האהוב עליי הגיע:
"wish you were here".
how I wish you were here ארי....
כבר שנה עברה מאז שהתאבדת ואני לא מפסיקה להתגעגע...
אמא לא חזרה לעצמה מאז שבאו הקצינים האלה מהצבא ודפקו על
הדלת....
כשראיתי אותם מהחלון הבנתי שקורה פה משהו מסריח.
אמא צרחה ואבא נשבר ,ואני לא הבנתי מה קורה.
יאללה, איך שנה עוברת מהר.
אמא כל הזמן בטיפולים ובסדנאות שיעזרו לה להתגבר עלייך.
אבל שום דבר כבר לא עוזר.גם לא התרופות,ארי, גם לא הן.
אבא חזר לעשן והוא מעשן עכשיו כמו קטר.
בשרשרת.
ואני פה מתגעגעת לאחי הגדול ארי. שככה תמיד היית, ארי...גבוה,
בלונדיני עם עיניים ירוקות, אציל.
אני זוכרת שכבר מכיתה ו' החברות שלי היו משתגעות אחרייך
ומדברות עלייך.
איך שאני הייתי מתעצבנת.....
חחחחחח..במחשבה לאחור עכשיו זה מצחיק.
אני זוכרת איך כשהייתי בכיתה ח', כשנימרוד זרק אותי, כמה
בכיתי. ואתה באת, ארי וחיבקת אותי ואמרת לי שהוא סתם ילד קטן
ושהוא לא שווה את הדמעות שלי.
ומאז כבר לא בכיתי כשבנים זרקו אותי ,כי נזכרתי במילים
שלך,ארי.
תמיד הערצתי אותך. את האח הגדול שלי.....היית דמות לחיקוי
בשבילי.
אני כל כך מתגעגעת.
תמיד הבית היה מלא בנים ,בנות...כולם אהבו אותך ארי.
ועכשיו הבית כל כך ריק בלעדייך.
אני יודעת שתכעס עליי עכשיו ארי, אבל אני אוהבת לפעמים לבוא
אלייך לחדר ולישון על המיטה שלך וללבוש את הבגדים שלך, וגם
להשפריץ עליי מעט מהבושם שלך .אה, וגם חיטטתי לך במגירות
ומצאתי קונדומים.
אחי הרב שגל. אני זוכרת שהייתי שומעת את החברות שלך
נאנחות,ארי.
זה היה מצחיק אותי.
ואז הלכת  לצבא, ונתנו לך לשרת באיזה חור מסריח וקרעו לך
ת'תחת.
ואתה, ארי ,שהיית בן אדם כל כך חזק, נשברת כשלא נתנו לך לעבור
יחידה. לעבור בסיס.
עשו לך את המוות שם. אז דפקת לעצמך כדור בראש ,ארי.
למה,ארי, למה?
אני עדיין לא מבינה....מה היה כל כך רע?
אני מתגעגעת,ארי.....רוצה שתחזור. אחי הגדול....
אתמול קיבלתי צו ראשון. אני לא יודעת עדיין אם להתגייס או לא.
מה אתה אומר,ארי?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
דברים כבדים-







שוקלים יותר.

הסלוגניסט.


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/2/02 11:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נורמה ג'ין ליאור

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה