small and i dont know who i am... so dont disappoint them.
כשהזמן נגמר ואין לך הווה וגם לא עתיד העבר הוא נחמה והרס.
את נגמרת כשאין לך אנשים מסביב ואת נגמרת כי את לא מרגישה לקחת
את הכאב שלו והפלת אותו עליך... רצית להיתמודד גם עם שלו
והפסדת.
אני שואלת אם אתה אוהב אבל לא באמת....אני כותבת את מה שאתה לא
תבין.
מפרסמת את לב שלי על דפים שקופים שנעלמות מהעניים היודעות
שלך.
אתה לא יודע הכל....אתה כבר לא אהובית הפסדת אותי לעצלנות
ולחוסר השקעה ועכשיו לא תדע מזה חיוך שלי.
העבר כל הזמו קורה, אפילו כשאתה קוראים את זה....זה כבר עבר.
העבר שלי הוא גם שחור, עצוב לבד וקריר עד פושר....
יש בו את היופי שבמוות, אני מתחילה להאמין שהוא והמוות זאת
אותה ישות עם צל אחר.
יש בו הכל ויש בו כלום....מי שמבין אותי יודע מזה i love u של
שרה מקלוקלין...השיר הזה הוא הכל......אהבה בצלילים....מנגינה
ומילים שאומרות את מה שצץ לב...הוא תמיד הולך בסוף.
אולי הפעם אני לא אתאכזב....אני אל אשבר ואפול לריצפה  מלאה
ברסיסים של פאזל,
שבחיבור מרוחק יראו כמו הלב שלי....אין בו הגיון, הוא מחליט
לבד.
כשאין עתיד ולא הווה הלב הוא אמצעי יעל כנגד התנוונות ...אל
כשהוא  מפסיק לפעול הכל נעצר
ולפתע מתים......הולכים בין כול, נושמים כמו כולם אבל לא
מרגישים, ולו דווקא את צד השמאלי שלכם ....לא מרגישים את השמחה
חולפת על פניכם, איך החיים נעלמים ואתם נלעים תוך חור שחור של
נשמה.
לא אני לא אכנס לזה שוב, אני ארוץ ואפול....אני לא רוצה לעמיד
פנים שאני יכולה להיתמודד עם זה עוד פעם ולחיות.
אני עדיין לא חייה כמוכם....אני לא רואה הכל בצבע המתאים, עולם
שהצייר השתמש בו בשחור בלבד.
לחזור אליך היה כל כך קל... כל כך מנחם כל כך הורג כל כך
אבסולוטי.
אני לא אוהבת אבסולוטיזם... אני לא אוהבת אותך.
לעולם אני לא אפתח את הרגשות שלי כלפיך... אני נשמרת מכל מה
שתוכל להציע לי... כאב ועינוי.
איך אני לא מבינה את מה שקורה סביב? למה אני כל כך תמימה?
תמימות שאני אגן עליה בכל נפשי הלא טהורה.
צד לצד... אנחנו יושבים ביחחד במרחקים עצומים, על פני ימים
ויבשות לא ידועות והרים של מחשבות.
לפעמים אין מה לומר...לפעמים זה מיועד רק לי ולך.....אחד לצד
השניה אנחנו לא כלום ומרגישים המון באותו זמן הריקנות.
אין לנו עבר משותף אבל מחשבות לא טהורות וטהורות שנפרסות על
הרים של הרהורים נראים כל כך קרובים ונכונים...
אפילו אם אתה מת, אפילו אם אני מתה.

i've run right out of thoughts and i've run right out of
words/feeling
Iused to be the fire
almost out
nothing left to burn.
(the cure)