פתיל לבן ארוך ומעצבן עם להבה קטנטנה בצד אחד ו - 10 טון
דינמיט בצידו השני.
והוא נאכל לאט לאט, במין איטיות כזאת שמשגעת פילים.
איטיות כזאת שמנסה לשכנע אותך שאולי זה יכבה, אולי הלהבה
המנצנצת הזאת תיכבה לבסוף והדינמיט לא יתפוצץ בכלל.
אבל אתה הרי יודע שבסוף הכל יתפוצץ.
זאת פרנויה.
אבל פרנויה עם בסיס מוצק, שמן וגדול כמו אותו הפיל.
אז זו בעצם לא פרנויה, אלא פחד אמיתי.
ואתה הרי יודע שהכל בסוף יתממש, יתפוצץ.
אז למה אתה עדיין עומד מטר מהדינמיט כשאתה יודע שאתה הולך
להתפוצץ?
זאת התעללות עצמית.
ולמה? כי מגיע לך! כי אתה הרי אדיוט!
אבל בעצם כל מי שמאוהב הוא אדיוט.
כי כמו שיר אהוב ומוכר - אתה הרי יודע -
שאין אהבת אמת.