זרקתי אותך כמו כלב... כן כלבלב, זה מה שאתה בעצם כלב עזוב.
וכשנהייה לי רע פתאום ונורא לא נוח להיות לבד, רצתי בסערה ישר
אליך, התחננתי על הבירכיים... ניסיתי אפילו לפתות אותך כדי
שתחזור אלי,כדי שלי יהייה נוח.
לא הסכמת ,לא הסכמת ,לא ענית בחיוב ,לא קיבלת אותי ישר בחיבוק
אלא צחקת ,פשוט צחקת לי בפרצוף . כבר לא ניראת לי כל כך עזוב
ובטח שלא כלבלב.
פתאום זה הכה בי ...שיט ,הרסתי ,קלקלתי ...
ציפיתי שאם הוא כל כך אוהב אותי וכל כך איכפת לו כמו שהוא אומר
הוא ירוץ ישר לזרועותי הפתוחות ויתחנף יפה ,יפה לאמא . עמדת על
שלך .
האמת את הפרידה עצמה לקחת פחות קשה ממני- אני , יוזמת הפרידה
שטענה שרע לה איתך .
תמיד נמשכתי לבנים מתוסבכים . והנה אתה המתוסבך הממוצע הראשון
שנכנסתי איתו לקשר רומנטי וכבר עכשיו החלטתי שזה תיסבוך מסובך
מידי לטעמי .
מה לעשות ,אני כזאת שתמיד עוזבת באמצע .  
אז הסכמת לכך שאהייה צעצוע המין שלך ..ואני חושבת שהנחתי בצד
את כל המחשבות וההשלכות שסביב זה ונשארתי איתך ,פיזית .
אך....כמה שזה נוח חשבתי בזמן שהדחקתי את ההשלכות .
כששאלתי שוב בהיסוס ,אולי שוב נחזור להיות ביחד ונחייה בקשר
מחייב עם מריבות, התפלספויות והוצאת רגשות כמו שאני הכי אוהבת
?
הצאת לי קודם לאמץ כלבלב קטן ....נו מאלו העזובים .