אילו רק יכולתי
ברגע זה ממש,
להזריק לעצמי מנה גדושה של שיכחה.
אילו רק יכולתי למחוק את ההווה
להעלים כמה דקות מהעצמי,
אולי בעצם שעות.
למחוק, פשוט למחוק.

שוחה עיוור,
עיניי צורבות מתפיסת ההגיון.
מרגיש את המרה שבדמי
מעכירה ללא-רחם את נפשי.
מחשבותי אוכלות אותי.

הולך ולא מוצא מפלט
נאבד בחוסר האונים.
צילצול קודח את ראשי,
צעקת פעמונים.

מנסה להתכחש,
אך הטעות שעשיתי נחרצה,
נופל ואין דרך חזרה.

האם לך איבדתי את נפשי לעד?