אני לא אמור שונא,
אומר פשוט לא אוהב,
ואני לא מדמיין,
כי אני אומר חושב,

אני לא אומר מקשיב,
אני אומר שאני שומע,
אני לא אומר הבנתי,
ואומר שאני יודע,

ואני אומר מה שצריך להגיד,
אני הולך פה מסביב,
במטרה אני מתמיד,
אנשים, לא מבינים אותי נכון,
כי אני לא אומר אבל מבין את הרעיון,

אני אף פעם לא בוכה,
רק לפעמים דומע,
אני לפעמים חותך,
ואומר שאני קורע,

אני בסוף, לא יודע כלום,
אתם קוראים לזה תמים,
אני קורא לזה פגום,

עקום... אני נראה לי קצת שרוט,
אני הולך אל החירות,
כשאני חושב על כלום,
אני שואב את הכאב אבל תמיד נשאר אתם,
וכל זה סתם..