גבינה ירוקה / אש אינה דואכת |
משאירה סימני שריפה.
סימנים שחורים מפיח,
אך גם הם, נקברים באדמה.
השנים עוברות, השדה פורח,
האדמה שוב פוריה.
אך נקודה קטנה, מתחת לפרח,
עדיין נשארת שרופה.
כולם שכחו, שהייתה שם שריפה,
אבל הפיח, עדיין קבור באדמה
הזיכרונות נמוגים, הדמעות מתייבשות,
הרגש שוב נמעך.
הפיח עדיין קבור באדמה,
וכל פעם, שרואים שריפה
את האש הבוגדת, הפיח עולה מהאדמה.
ושוב, מתעוררת האש לחיים,
ועושה עוד שריפה,
.....בשדה אחר.....
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|