New Stage - Go To Main Page


הוא עוד לא יודע את זה, אבל היתה זו התמונה 'אור' של סר אוסקר
שהביאה לי את הרעיון.


"וואי, איזה חושך פה. כוס אמק. איזה יום היום בכלל? ראשון?
יופי לי. הו הנה המתג."
סוויץ'
"ויהי אור."
אלוהים המשיך להסתובב בחדר הלבן, שהיה נורא ריק לטעמו. "מה
נעשה עכשיו?" חשב. "קודם נלך לישון, מחר נטפל בעיצוב הפנים של
המקום הנוראי הזה. לחשוב שאבא קרא לזה בית."
והוא ניסה לישון. הוא לא כל כך הצליח, והוא התרגז. בסופו של
דבר עלה בידיו לעצום עיניים לכמה דקות, ולפתע כבר היה יום
שני.
אלוהים מתח ידיים, הלך למקלחת, עשה קצת ביד ואחרי האורגזמה די
התבאס, אבל החליט שהוא ימשיך במה שהתחיל ביום הקודם.
"טוב, מה נעשה היום? יש לי רעיון, נוסיף קצת צבע למקום החיוור
הזה. עכשיו איפה אבא שמר את הדבר הזה, נו.. עפר! כן. והיה עוד
משהו, אולי אני אחפור בור ואשפוך לתוכו מים מהאמבטיה? כן כן!
אני כזה חכם. אבא הביטניק הזה... מה הוא מבין בכלל."
אלוהים כיסה הכל בעפר, וחפר כמה בורות קטנים, כל אחד רק כמה
קילומטרים רבועים, ומילא אותם בסבלנות רבה עם הדוש של האמבטיה.

העבודה המאומצת עייפה את אלוהים, והוא כיסה את עצמו בשמיכה עד
הראש וחשב, "מחר אני יעשה שמדי פעם יהיה אור ומדי פעם יהיה
חושך, ככה יהיה לי נוח יותר לישון. גם כן גן עדן."
אלוהים חלם לו חלומות על חדרים מוארים ולבנים, וקם עייף אך מלא
מוטיבציה לקראת היום השלישי בכהונתו.
"כן, איך ניצור חצי אור חצי חושך? אני יודע. ניקח אש, ונעשה
כדור אש ענקי כדי שיהיה אור, ואז הכדור אש בשעה מסוימת ישקע
בתוך הים ויהיה חושך."
אלוהים הכין כדור אש וניסה לגרום לו לשקוע באמצע היום, מה
שכיבה אותו, אבל השאיר את אלוהים בעלטה מוחלטת.
הוא חשב וחשב, מה יוכל לעשות, ואז מצא!!!  "אכין כדור אש גדול
וכדור אש קטן, וסביב לכדור האש הקטן אשים טיפות אש מזעריות
שיארחו לו חברה. שלא יהיה בודד."
וככה, אלוהים יצא את כדור האש הגדול וקרא לו מש, ואת כדור האש
הקטן וקרא לו ירח, וגם את טיפות האש המזעריות שקרא להם כוכבים.
שמש וירח אף פעם לא הסתדרו, אבל זה כבר סיפור אחר.
אלוהים ראה את השמש יורדת לים, וראה את הים מחליף צבעים מהנאה.
הוא החליט שזה הסימן, ונכנס למיטה שלו לישון.
ביום הרביעי אלוהים התעורר משינה מתוקה בעזרת קרני שמש
אימתניות. הוא חש שהאור קצת חזק מדי.
"שמש, את מוכנה להרגיע את עצמך?! את עוד תצלי אותי פה!"
אלוהים חשב וחשב, מה אפשר להוסיף לחדר שלו. הוא מאוד אהב לעצב,
ועכשיו היתה לא הזדמנות ממש טובה. "כך, אוסיף קצת צבעים למקום
הזה." אמר אלוהים ולקח כמה צמחים מהחממה של אבא שלו ושתל אותם
באדמות שיצר, ודאג לתעלות שישקו אותם מהים. "עבודה נהדרת." אמר
אלוהים וטפח לעצמו על השכם.
בבוקר היום החמישי התעורר אלוהים בתחושת חוסר סיפוק ובדידות.
הוא רצה ליצור יצורים שיהיו נתונים לו במרותם, ולא ידע כל כך
איך. הוא רצה גם כאלה שעפים, גם כאלה שחיים במים, וגם כאלה
שזוחלים על האדמה. בהחלטה זו הוא נסע לבית החיות העירוני
במרצדס שאבא שלו הוריש לו וקנה חיות מכל הסוגים והמינים.
אלוהים היה מרוצה מאוד. "אני מרוצה מעצמי, די, אני כזה שאקל."
ואז הוא שוב הלך לישון. אפילו שגילה שהשינה אינה מספקת כל כך.
בבוקר המחרת הוא ניסה לשחק עם בעלי החיים, אבל הם לא שעו לו,
והוא חזר הביתה בודד ומדוכא. "מה אעשה, הם כל כך טיפשים! אכין
יצורים אינטיליגנטים כמוני, בצלמי!"
ואז אלוהים לקח חתיכה אחת של עפר, שתי קלמנטינות מהעצים (את
החרצנים יותר נכון) ונוצה אחת של נשר אמריקני קירח (ע"ש מה אתם
חושבים שקרויה יבשת אמריקה?) וערבב הכל במים עד שקיבל עיסה
אחידה והכין ממנה איש בדמותו. "אקרא לו... אדם!!!" סבבה. אדם
מסתובב לו בגן עדן כמה שעות, אחרי שנמאס לו לשחק מחבואים עם
אלוהים, כי אלוהים הרי נמצא בכל מקום ותמיד מוצא אותו, וזה לא
היה הוגן, אבל לאדם היה משעמם.
"אלוהים" פנה אדם לאלוהים "אין מוצא! משעמם לי כמו תחת ואני
חייב חברה."
"טוב" אמר אלוהים. "תן לי שלוש צלעות, כליה אחת, ריאה אחת ואשך
אחד."
"תשמע..." התגונן אדם. "מה אני יכול לקבל בעבור צלע?"
וכך יצר אלוהים את חווה מצלע אחת של אדם. עוד באותו יום החליט
אלוהים להכריז על יום שבת כיום מנוחה, והלך, כהרגלו בקודש,
לישון.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 1/2/02 17:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מייגן אלפבה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה