כן כן...
זהו העולם המסריח, לפעמים הוא מריח
כמו חרא שצף לו, על ענן בשחור,
שעומד שוב לשבור את כללי המציאות,
שחזרה לטיול במקום הבודד, שבוא כל חור רועד.

היא(המציאות) בורחת איתו(העולם), לתוך ים של שתיקה,
כדי להפוך את דמיון ההרים שחיים, על סירים שרותחים,
ונמסים אל החור השחור, שמנסה שוב לפעול.

השטן שם לבוש בגלימה לבנה, ועליו משקיפה חמה יפיפייה, שנעלמת
בשקיעה.
המלאך שם הרג כל חיי ודומם, עד שהתהפך לו (העולם) וחזר לתפקד.

ושוב אין אנו חיים במציאות.
זו רק ילדותיות, בין "דמיון למציאות".