יעקב טסה / בשדות זרים |
אני הולך לשם ,בן קירות הבית
קירות מעץ צבעוניים.
הלב מדבר והראש עונה
ולהפך.
והמחשב מדבר שח לו בשקט
מרצד חדשות לבקרים.
ואין אף אחד דממה גדולה
בשדות זרים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|