פחד ויראה תקפו פתאום,
נחתנו בפולין ונאלמנו דום,
כי בארץ זו היפה והמפותחת,
שנאת דמים היתה פורחת.
אנשים הפכו פרחים,
פרחים הפכו עצים,
עצים יצרו חמצן,
שהיה חסר באותו הזמן.
אנשים נשמו שם באלפים,
ציקלון בי ופחמן חד חמצני,
אמבולנסים שנועדו להציל חיים,
הפכו לתאי גזים רוחשים.
הכיצד שכל ששת המיליונים,
לא איתנו כבר בחיים?
כי דור שואה שני צמח לתפארת,
והקים מדינה יפה ומפוארת,
רק אותה ארץ משוקצה,
נשארה בליבינו מנודה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.