פעם הייתי ילד.

לילה אחד אמרתי לגולן:
"אני יודע שאני מפספס משהו בזה שאני לא הולך להיות קרבי.
אני רואה את כולם חוזרים מהצבא, כולם נראים בוגרים כלכך.
ובכלל, זה באמת מוסיף הרבה. מכין אותך לחיים."
"מה אתה מדבר." הוא אמר לי, "במה הם יותר טובים ממך? בזה שהם
רצים עם רובה ביד וצועקים הרבה? אתה כלכך הרבה יותר טוב מהרבה
כאלה שמסתובבים שם בלי בכלל לדעת למה הם שם או מה הם עושים
ושואלים את עצמם חצי מהזמן איך הם הגיעו לזה בכלל. אתה לפחות
עושה משהו שאתה רוצה, שאתה מאמין בו. זה הרבה יותר חשוב.
ובכלל, אם יש דבר שאני פוחד ממנו, זה לראות אותך מתבגר."
וגם אותי זה מפחיד. לראות את עצמי מתבגר.
פעם הייתי ילד.

ופתאום אני מסתכל על עצמי ורואה, שהשרוולים בחולצה קצת קטנים
לי.
ופתאום הגרביים כבר לא ממש עולות.
ופתאום התחלתי לעשן.
ופתאום לא כל בחורה שאני רואה ברחוב נראת לי כלכך מבוגרת.
ופתאום אין לי זמן.

מחר אני הולך לצבא.